ההטעיה בפרסום חלק ממכללות ללימודי סייבר: כששיווק הופך למצג שווא

תופעה הולכת ומתרחבת בתחום לימודי הסייבר היא השימוש במשפטי מכירה מטעים על ידי מכללות ומוסדות לימוד. 

רבים מהם מבטיחים לתלמידים פוטנציאליים “ניסיון מעשי” ו”קשרים עם הגופים המובילים במשק”, אך בפועל אין התחייבות אמיתית למימוש ההבטחות הללו.

שיווק בעזרת “ניסיון מעשי” במעבדה

אחד המשפטים השיווקיים הנפוצים הוא: “המעבדה שלנו מקנה ניסיון מעשי”.
המכללות מציגות את המעבדות שלהם כמרחבים בהם הסטודנטים יכולים לצבור ניסיון פרקטי בתחום הסייבר, אך בפועל, מה שנחשב “ניסיון מעשי” עשוי להיות מודלים או סימולציות בסיסיות שאינן משקפות את האתגרים האמיתיים של העבודה בשוק.

בפועל, ניסיון מעשי אמיתי בתחום הסייבר מגיע לרוב רק מעבודה בשטח עם צוותים מקצועיים, בחברות אבטחת מידע או בארגונים ממשלתיים. 

מעבדות לימודיות הן חשובות, אך הן לא יכולות לספק לסטודנטים את הידע הנדרש כדי להתמודד עם איומים מורכבים בעולם האמיתי. 

התוצאה היא שרבים מהבוגרים מרגישים שהם לא מוכנים לעולם העבודה, למרות ההבטחות.

ניצול שמות ולוגואים של גופים מובילים

אסטרטגיית שיווק נוספת המגבירה את התחושה שמדובר במוסדות יוקרתיים היא הצגת לוגואים של גופים מובילים בשוק – בנקים, חברות טכנולוגיה, חברות ממשלתיות ואפילו גופי ביטחון. 

המשפטים השיווקיים עשויים להיות מנוסחים כך: 

“אנו עובדים עם כל הגופים המובילים” או “הבוגרים שלנו עובדים בגופים אלו”. 

אך בפועל, אין למכללות הללו קשר ישיר לאותם גופים, ואין התחייבות שלפחות אחד מבוגרי המכללה ימצא עבודה באותם מקומות.

ההצגה של לוגואים של גופים גדולים ומוכרים, ללא הבהרה מהותית לגבי טיב הקשרים בין המכללה לבין אותם גופים, מהווה סוג של “מצג שווא”. 

הסטודנטים עלולים לחשוב שהלוגואים הללו מרמזים על שיתוף פעולה הדוק או הזדמנויות עבודה ייחודיות לבוגרים, כאשר למעשה מדובר לעיתים במעטפת שיווקית בלבד.

תחושת פרוטקציה: משחק על תמימות המועמדים

מכללות רבות בתחום הסייבר מנצלות את הצורך של הסטודנטים בהרגשת ביטחון תעסוקתי לאחר סיום הלימודים, ולכן הן משדרות כאילו יש להן “פרוטקציה” במוסדות הגדולים.

המועמדים נוטים להאמין שמוסדות הלימוד מחזיקים בקשרים אישיים עם גופים חשובים בשוק, דבר שיגדיל את סיכוייהם למצוא עבודה בקלות לאחר סיום הלימודים.

אך חשוב להבהיר: 

אין כל התחייבות מצד המכללות להעסקת בוגריהם בגופים האלו, ואין בהכרח קשרים שמבטיחים תעסוקה. 

פעמים רבות ההבטחות מבוססות על אחוז קטן מאוד מהבוגרים שמצאו עבודה בגופים הללו, ללא התחשבות ברוב הסטודנטים שלא הצליחו להשתלב באותם מקומות.

איך לזהות את ההטעיות?

כדי להימנע מנפילה למלכודות השיווקיות הללו, ישנם מספר צעדים שמועמדים יכולים לנקוט:

1. בדיקה מעמיקה של ההבטחות – לקרוא את האותיות הקטנות ולשאול שאלות ישירות לגבי ההבטחות. 

2. האם מדובר במעבדות לימוד בלבד או בפרויקטים אמיתיים בשוק? 

3. האם יש הבטחה ברורה לגבי השמה מוצלחת שתסתיים בהעסקה בפועל במקומות עבודה?

4. חקירת הקשרים עם גופים גדולים – לבדוק האם באמת יש קשר פורמלי בין המכללה לבין אותם גופים שמופיעים בלוגואים. ניתן ליצור קשר עם נציגי הגופים ולשאול האם הם עובדים עם המכללה, או האם יש בוגרים רבים שמועסקים אצלם.

5. שקיפות מלאה מצד המוסד – מכללה שמציעה הבטחות אמינות תציג נתונים מדויקים: כמה אחוז מהבוגרים משתלבים בשוק, באילו גופים ספציפיים הם עובדים, ותסביר מה בדיוק כולל “הניסיון המעשי” המובטח.